הכלב מושך, נעצר, משתולל – והתחושה היא שהוא זה שמוביל, לא האדם שמחזיק ברצועה.
מתוך פחד או ייאוש מהתגובות של הכלב, ההרגלים משתנים – פחות טיולים, פחות תנועה משותפת, פחות חוויות. (ומה שנראה כמו הקלה רגעית, בפועל רק מעמיק את הפער ומחריף את הקשיים).
כבר בשלב החיבור לרצועה, הכלב הופך נסער וחסר שקט, מה שהופך כל טיול למטען רגשי עוד לפני שהתחיל.
תחושה של חוסר הבנה – מצד הכלב או מצד האדם – שמובילה לחוסר תיאום, תסכול הדדי והעדר חוויה משותפת.
תגובות קיצוניות לכלבים אחרים, אנשים, חתולים, אופניים, רעשים ועוד – יוצרות חרדה, מתח ומבוכה בכל מפגש ברחוב.
ביילי הוא לברדור מתוק בן שנתיים. לפחות ככה קיוו כשראו אותו לראשונה במכלאה. עיניים גדולות, מבט נאמן, זנב שמטאטא את הרצפה. נדמה היה שהוא המתנה הכי טובה שיכולה להיות למשפחה — במיוחד לילדים.
אבל כבר מהשבוע הראשון, משהו בטיולים איתו היה… לא כמו שדמיינו. ביילי לא פשוט משך — הוא סחב. בעוצמה. לפעמים עמד במקום וסירב לזוז, כאילו הוא בוחר איפה הולכים. בכל פעם שראו כלב אחר — הוא התפרץ. לא נבח. התפרץ. שאגות, קפיצות, השתוללות שאפילו אדם מבוגר מתקשה להחזיק. כל אופניים ברחוב, כל חתול, כל רעש פתאומי – היו כמו טריגר. ובעליו? מיכאל? רק רצה להחזיר את הילד מהגן.
בהתחלה ניסו לקחת את זה בקלות. "הוא עדיין גור", אמרו. "הוא יתרגל". אבל ביילי לא נרגע – הוא רק למד להיות יותר דרוך, יותר מגיב. ובזמן שהוא הפך לחבית חומר נפץ על רצועה – המשפחה למדה לפחד.
הילד הקטן, יואב, ביקש פחות ופחות לצאת איתו. פעם אחת ביילי קפץ פתאום כשעבר רכב, ויואב נפל על המדרכה. הילדה הגדולה, שיר, סירבה לטייל איתו לבד. "אבא, הוא עושה לי בושות," היא אמרה. אבל האמת? גם לאבא כבר לא היה כוח. לא היה לו ביטחון. הוא הרגיש מושפל, חסר אונים. כל טיול הפך למאבק פיזי ורגשי. פעם אחת חזר עם שריטה מהחזה ועד היד, אחרי שביילי קפץ על עגלת תינוק.
כשהחלו להימנע מהטיולים, חשבו שזה יקל — אבל זה רק העמיק. ביילי הפך יותר מתוח, יותר חסר מנוחה. ובפנים, בבית, זה התפוצץ. תסכול. ריבים. בכי של הילד. שתיקות של האמא.
הם ניסו שלושה מאלפים. כל אחד אמר משהו אחר. אחד "לשלוט עליו", אחר "לתת חטיפים", והשלישי בכלל דיבר רק על ציוד. מיכאל הרגיש שהוא מתמודד עם משהו עמוק יותר – קשר שנשבר. אבל אף אחד לא דיבר איתו על זה. לא באמת.
ביום שבו מצא את עצמו בוכה לבד באוטו, אחרי טיול של עשר דקות שהסתיים בצעקות מול שכן – הוא הבין. ככה זה לא יכול להימשך. זה לא קשור רק לכלב. זה קשור אליו, למשפחה שלו, למי שהוא נהיה. ופתאום – הוא לא חיפש מאלף. הוא חיפש דרך. דרך להחזיר לעצמו שליטה, בטחון, חיבור.
ביילי לא איבד את הסיכוי. הוא פשוט חיכה שמישהו יראה באמת מאיפה זה בא – ושלא ינסה לאלף אותו, אלא לשקם את הקשר.
בשנים האחרונות יש יותר ויותר מאלפי כלבים ויחד עם זאת יותר ויותר קשיים ובעיות התנהגות. איך זה יכול להיות שכל כך הרבה אנשים מאמצים כלבים, משקיעים זמן, כסף ואהבה ועדיין רק אחוז קטן מהם מצליח באמת להנות מזה? והחלק הכי עצוב שעדיין כל שנה פה בישראל מורדמים ומומתים כ 100,000 כלבים כל שנה, ואני אגלה לכם סוד, הרוב המוחלט (מעל 62%) זה לא בגלל זיקנה אלא בגלל בעיות התנהגות וחוסר מגורים
את השיטה נאלצתי לגלות בדרך הקשה, תמיד היה סביבי כלבים, מהרגע שנולדתי, בתור ילד, בצבא ביחידת עוקץ, ממש כל חיי חוויתי את כל דרכי האילוף האפשריים, מאלפים, לנסות לבד, לימודים, אילוף צבאי, הכל מהכל, עד שהצלחתי לקמט הכל לשיטה אחת שנקראת Be The Way שיוצרת דרך חדשה ומשותפת לכלבים ואנשים, מחזירה את האיזון הטבעי ויוצרת חיבור עמוק עם הכלב:
הכלב שלכם לחוץ, נובח כל הזמן, לא רגוע ושקט, או הורס כל דבר בבית? אם זה המצב, הסרטון הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים. בסרטון הזה אני מסביר על עולם איזון הכלב, בשיטת Be the Way. מהם הצרכים הטבעיים של הכלבים ואיך אנחנו יכולים לספק להם אותם בצורה מאוזנת ונכונה. לחיצה קטנה על הסרטון ועולם שלם יפתח בפניכם.
הכלב לא מקשיב לכם, מושך ברצועה, נובח על האורחים שלכם
ואולי אפילו נוהם עליכם בכעס כשאתם נוגעים באוכל או בצעצוע שלו?
אם זה הוא המצב, כנראה שמה שחסר לכלב שלכם זה אלפא.
כאן בסרטון הזה אני מדבר על עולם האדם והמנהיג שבו, בשיטת Be the Way. על הצורך הטבעי של הכלב באלפא שינהיג אותו,
ואיך כל אחד ואחת יכולים להיות האלפא של הכלב שלהם.
לחצו על הסרטון ועולם חדש יתגלה לכם.
מתי בפעם האחרונה באמת נהנתם עם הכלב שלכם?
והאם גם הטיול שלכם עם הכלב זה סיבוב בשכונה עם רצועה?
אם כן, מה שחסר לכם זה הדבק שיחבר בינך לבין הכלב שלך.
בסרטון הזה אני מדבר על עולם החוויות המשותפות, בשיטת Be the Way, ועל החשיבות של החוויות שיקרבו בינכם לבין הכלב שלכם.
ובעצם אני מדבר על הדבק המיוחד שמחבר בין האדם לחברו הטוב ביותר, הכלב. בלחיצה על הסרטון עולם שלם עומד להיפתח בפניכם.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לראשונה לקבל חשיפה אל תת המודע ולפסיכולוגיה האמיתית של הכלב, לא רק "מקשקש בזנב = שמח" אלא איך להבין את הכלב ולאלף אותו ממקום של הערצה אליכם וחיבור אמיתי איתכם הבעלים שלו.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
יום אחד, אורך הסדנה הוא כ 5 שעות.
תקבלו כלים פרקטים ליצירת חיבור עם הכלב ממקום של אמון, תבינו מה גורם לכלב לא לסמוך עליכם, לא להאמין לכם ובגלל זה לא להקשיב לדברים שאתם רוצים לגרום לו להקשיב.
לא סתם אומרים שכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם, השם כלב בא מהמושג כמו לב, זאת חיה שמלאה ברגש ולב והיא יודעת לשים לב לדברים האלו, אני בטוח שראיתם וחוויתם כלבים שראו ממש את הרגשות של הבעלים או קרובי משפחה, מעבר לרגשות של עצב ושמחה גם הקשבה ואילוף באים ממקום של רגשות ותשומת לב של הכלב, אם הכלב יחווה מאלף שלא סומך על עצמו גם הכלב לא יסמוך עליו, אם הכלב יחווה בעלים שלא סומך על עצמו גם הכלב לא יסמוך עליו. הקשר הוא עמוק הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
לראשונה לקבל חשיפה אל תת המודע ולפסיכולוגיה האמיתית של הכלב, לא רק "מקשקש בזנב = שמח" אלא איך להבין את הכלב ולאלף אותו ממקום של הערצה אליכם וחיבור אמיתי איתכם הבעלים שלו.